top of page

שתי פריצות גבול אישיות 7-9.11.19

אף פעם לא הלכתי להופעות של זמרים ישראלים. תמיד סיפרתי לעצמי את הסיפור שזה בזבוז זמן, מוזיקה רועשת, צפיפות, לעמוד, ואני בכלל לא אוהב את סגנון המוזיקה הזה. אם כבר אז רק רוק כבד ושל זמרים מחו”ל. לא ידעתי עד כמה אני מפסיד… סיפור דומה גם תמיד סיפרתי לעצמי שאני לא אוהב קריוקי. אני לא מתחבר לזה ולמוזיקה הזו , לשירה התורמת של כל מיני אנשים, חדר סגור, ולמה בכלל ל”השפיל” את עצמי בלנסות לשיר. וכל פעם הייתי יושב בצד ומסתכל על האחרים. גם פה לא ידעתי עד כמה אני מפסיד.. אז בסוף השבוע הזה היתה לי הזדמנות להתפתח קצת וללמוד שני שיעורים ביחד. שיעורים שבעצם הפכו לשתי פריצות גבול אישיות: שיעור ראשון– 7.11.19 – אחרי יום ארוך, ולאחר שקבעתי עם אשתי. הלכנו לאירוע של בנק אוצר החייל. שכלל הופעה פרטית של עומר אדם, וגם של להקת טררם, בראשון לציון (שעתיים נסיעה מהבית, לכל כיוון). בפועל, היה ערב ממש מצויין, מוזיקה טובה, היה שמח, אוכל טוב, רקדנו, וההופעה של עומר אדם היתה ממש טובה ומאוד נהנתי.



שיעור שני – 9.1.19  – יצאתי עם אשתי ועוד כמה זוגות נוספים (מהבנות של קבוצת הטריאתלון של אשתי). לערב קראיוקי שבו בפעם הראשונה בחיי, עזרתי אומץ, פרצתי גבול וממש השתתפתי בשירה עצמה, ולא רק צפיתי מהצד. נבחרו שירים מצויין והיה לי ממש כיף.

התובנה שלי משני השיעורים הללו, היא תמיד לשאוף לצאת מאיזור הנוחות שלי. לאזור אומץ לעשות דברים שאף עם לא עשיתי. זה רק מביא למקומות נפלאים..



2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page