top of page

שיעורים מהגוף… 3.7.19


גם אם החלטתי, בראש, בגיל 46, לסיים כמטרה אישית, מירוץ תריאטלון אולימפי.🏃🏊🚴


וגם אם זה רק בשביל עצמי, ובשביל הכיף. ובניתי תוכנית מדורגת, והתחלתי להתאמן בהתאם. כנראה שלגוף שלי יש תהליך משלו.

והוא הרבה יותר ארוך, כי אני כבר לא בן 20. 👦 הנקודה היא, שאם לא מקשיבים מספיק טוב לגוף, אז הגוף מתחיל לתת שיעורים על מנת שאלמד..👂


השיעור הראשון –  קרע במיניסקוס.

הבנתי שקיבלתי תוצאה לא מתאימה..

עצרתי את האימונים, עברתי ניתוח, פיזיוטרפיה ותקופת החלמה.🤕 למדתי מהשיעור? כנראה שלא.


השיעור השני – דלקת חזקה שנקראת מרפק טניס. 



ובנוסף, כאבי גב תחתון חזקים, אחרי רכיבת עליות שעשיתי, של 17 ק”מ.

אומרים, שעושים תוכניות ופתאום מגיעים החיים ומשנים אותן.. האורתופד, הבהיר לי, שאני צריך להקשיב טוב יותר לגוף שלי, ולצמצם, בינתיים, את כמות האימונים.

שוב, פיזיוטרפיה, זריקת סטרואידים, וכמובן שהמשכתי הלאה.😨 גם מהשיעור הזה לא למדתי..


השיעור השלישי, “אישיאס” – כאב בלתי נסבל, תחושה של “שריפה”, נימול לאורך הרגל, וקושי בישיבה ובעמידה, עקב בלט בדיסק בגב שלוחץ על עצב. ואז בפעם השלישית שוב פיזיוטרפיה, עיכוב באימונים, וכו’..🤢


הבנתי שחשוב מאוד, להגמיש את השרירים, בעזרת פילאטיס ותרגילים שונים, ולא רק לחזק אותם בחדר כושר, באימוני שחיה רכיבה וריצה.🧘


אבל הפעם למדתי את השיעור האמיתי.. 🤔 גם אם קבעתי לעצמי מטרה, לרוץ תריאטלון במקום ותאריך מסויים. אבל לגוף שלי לוקח יותר זמן , אז לא קרה שום דבר.

אם אמשיך לחזק ולהגמיש את הגוף, אעשה את מרוץ התריאטלון ואגיע למטרה, במועד הבא…

זה קריטי שאעשה את ההתאמות ומה שנדרש בצורה נכונה..

כי מה שחשוב יותר מלעשות את המרוץ זה לקחת את הזמן, ליהנות מהמסע, להקשיב ולשמור על הגוף, להמשיך קדימה למטרה ולהנות מהתהליך..😀

מה עוד טוב בזה? עשיתי יותר הליכות, ראיתי נוף ושמים מדהימים, באגם מונפורט, וגם היה לי יותר זמן לחיזוק הרגליים שזה הצד החלש שלי.

בנוסף, גם לקחתי את האופניים להתאמה אלי. (ממש מומלץ לכל מי שרוכב)👍 וחשוב גם להודות, ולהוקיר את עצמי, את הגוף שלי, שמלמד אותי את השיעורים הללו..

נחשפתי לסרטון BALACE: http://winnerscode.ravpage.co.il/Balance

סרטון מדהים – על איזון, שיווי משקל ובאלאנס בחיים.

התובנות שלי: לא לחכות שיקרו דברים, אלא לעשות ולגרום לדברים לקרות – לכתוב את הסרט שלי. המטרה היא להתקדם, כל יום, עוד כמה צעדים בדרך לחזון מדויק ושלושה יעדים גדולים ומרגשים שלי. יעדים שמנוסחים בצורה נכונה וע”פ עקרון SMART. לחלק אותם למשימות ומטרות חודשיות ואותן לפרק למשימות שבועיות. “לעבוד” בעבודה החשובה ביותר בחיים שלי – החיים שלי. זה שווה את ההשקעה הרבה, תרתי משמע. 

לא לחזור להרגלים הישנים שלי.

לשנות, ואני יודע שאני בדרך הנכונה. גם אם אני עדיין לא רואה הצלחה, או השגת יעדים מרגשים, אז לזכור את מה שלמדתי – “סבלנות פעילה”. מצד אחד להיות סבלני ולהבין שיש לדברים את הקצב שלהם, ומצד שני לפעול ללא לאות כדי להגדיר בצורה נכונה את היעדים ואז להשיג אותם. יש לי עוד הרבה מה ללמוד והרבה מאוד במה להתקדם, לא לעצור.

הבנתי שאפקטיביות היא “היכולת להשיג תוצאות רצויות…..” – אבל, תוך כדי איזון. 

איזון בחיים חשוב לא פחות מהיכולת להשיג תוצאות. יש לי מגוון כובעים בחיים, ובכל אחד מהם יש לי תפקידים, מטלות, אחריות וחלק. אם אתרכז רק בכובע אחד, אני עלול לאבד את הכובעים האחרים או להיפגע בתחום שאותו הם מייצגים וזה חבל. לכן, נדרש שאהיה ערני ולשמור על איזון בחיים שלי.

יש קשר ישיר בין היכולת לשמור על שיווי משקל בחיים שלי, להשיג איזון נכון בין העבודה, המשפחה, העצמי שלי, לבין אושר וסיפוק בחיים.

הבנתי שהאיזון הנדרש בחיים שלי, הוא הרבה יותר מאשר שיווי משקל פיזי. שיווי משקל מנטאלי, הוא הכרחי כדי לעמוד בעומס המשימות, המטלות, הכובעים, התפקידים והאחריות המוטל על הכתפיים שלי.





0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page