top of page

רגשות של הפסד…13.6.2020


היה לנו חתול בשם בנצי. 

הוא היה אצלנו 4 שנים, מאז שהיה בן שבועיים.

אהבנו אותו, אבל יום אחד הוא נעלם ולא חזר יותר.🐈

לפני 4 חודשים, אימצנו כלבה בשם ג’סי.🐕

אני ממש נקשרתי אליה. 

הטיולים והזמן איתה עושים לי ממש טוב. 

כולנו התגייסנו, על מנת להצליח איתה.

אבל עקב אורח החיים העמוס ומעורב הספורט שלנו.

וכנראה, שגם לא הבנו ויישמנו את ההנחיות והנדרש.

בעצם, לא הצלחנו, עד עכשיו, ורוב הזמן היא היתה לבד ובכלוב. 

ביום שישי, קיבלנו החלטה, קשה מאוד. 

להחזיר אותה לעמותת נהריה אוהבת חיות. 

המטרה היתה, לתת לה את ההזדמנות לזכות במשפחה חדשה, שתוכל להעניק לה את מה שהיא צריכה ומגיע לה.

באמת האמנתי, שאין ברירה ושטובת הכלבה חשובה יותר.

במשך כל היום, היתה לי הרגשה גרועה כל כך.

רגשות ומחשבות של הפסד, כישלון.

של הטיולים, הזמן העתידי שלי איתה, ועל התמונה העתידית שהיתה לי בראש, של הערכים המוספים מגידול כלבה.  

היתה לי פנטזיה שלה איתי בים, של טיולים איתה ועם אשתי, אותה שוכבת לידנו בסלון ברגוע. 

והרגשה קשה שזה כנראה כבר לא יהיה.

אני מאמין בגישה של לפחות ניסיתי, אבל זה לא הירפה.

ניסיתי להתרכז במה טוב בזה, גם לא עזר..

מסתבר שכנראה אני נקשרתי אליה הכי הרבה, בטיולים ובשעות בלילה, שמאוד קושרים בין הבעלים לכלב.

אבל, יחד עם זאת, אמרתי לעצמי, שעשינו סדרי עדיפויות. ושהבנו שהבית זקוק ליותר שלווה. לכן אולי אנסה להיצמד לזה.

בפועל, זה היה יום עם הרבה שיחות עמוקות, מחשבות, תובנות והחלטות של כולם במשפחה.

בסופו של היום, החזרתי את גסי הכלבה הביתה, בשעה 00.20.

מסתבר, שהיתה הרגשה של געגוע והפסד, לא רק שלי, והבנה שנקשרנו אליה, יותר ממה שחשבנו.

התובנות העיקריות שלי היו:

1. לעשות את הדברים פשוטים יותר, להוריד לחץ, ולהקטין מקרים מייצרי לחץ.

2. לתת לכלבה לחיות איתנו, בתוכנו ולא לידנו ..

זה פשוט מדהים איך שבשלושה ימים , אחר כך, הכל הפך להיות הרבה יותר רגוע.

רק בגלל ששינינו את המיינדסט והגישה השתנתה.

ואני מאמין שזה רק ילך וישתפר…






0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page