top of page

סליחה אבא..14.2.2020

נסעתי היום לבקר את אבא שלי בבית הסיעודי בקיבוץ שריד. הנסיעה לשם (קצת מעל שעה) היתה ממש כמו טיול קטן, נוף יפה, מוזיקה טובה. בתקופה האחרונה, הבריאות שלו ממש מתדרדרת קוגניטיבית ופיזית. הוא בדיוק יצא מארוחת בוקר וראיתי שהוא ממש הופתע ושמח. לקחתי אותו וישבנו ביחד שנינו בבית קפה קרוב. הראיתי לו תמונות עדכניות של הילדים וסיפרתי לו כל מיני דברים שקורים.





בסוף כשהחזרתי אותו, אמרתי לו שאני ממש אוהב אותו ושאני אעשה כל מאמץ לבוא אחת לשבועיים, וגם עם הילדים. ראיתי אותו ממש זורח מבפנים. כנראה שעשיתי לו כל כך טוב, והיתה לי ממש הרגשה טובה גם כן.

בדרך חזרה ממנו הביתה ליחיעם. 

פתאום, היה לי חיבור חזק מאוד לעצמי, ממש דמעות של שחרור.. ירדה לי התובנה, שהייתי כל כך טיפש, אטום ופגעתי בעצמי, במשפחתי וגם בו. הרגשתי כמו גולה ענקית תקועה לי בגרון. חוויתי בהחלט שיעור גדול.. הרגשתי שהרבה משקעים אצלי מהעבר, כבר לא רלוונטיים, הם ממש סתם מעכבים ומיותרים.

היה לי קשה לנסוע חזרה.

עצרתי בצד כל כמה דקות מהדמעות.

בעצם בכי על 30 שנה של משקעים , על שטויות, בעצם .. לפני שעברתי את התהליך שלי, הייתי עסוק ממש בחומריות. עכשיו, עם הזיקנה של ההורים, אני כנראה מבין יותר טוב, מה חשוב באמת. אני לא מאשים את עצמי או אותו, אין כאן אשמים. הייתי עסוק ומודע בעיקר לחומריות, לזוטות וכעסתי על הרבה משקעים וצלקות פנימיות שקשורות לכך. היום הגיע הזמן לסלוח…

אני מניח שזו אחת הסליחות היותר קשות לי. לסלוח לאבא שלי על כל ה”שריטות” ששרט אותי. ולהבין שבסוף גישה של אהבה וסליחה יכולות לפתור כ”כ הרבה דברים מהעבר….

אני גרמתי לכאבים גדולים ומיותרים, לעצמי ולו, וגם הייתי דוגמא גרועה לילדים שלי בכך. ובעצם על מה? על דברים חומריים שהם ממש לא הכי חשובים. עוד דירה ? עוד כסף? דברים אחרים שקרו לפני 30 שנה? דברים שנבעו מכך שאלו היו הכלים שלו אז? ושהוא ניסה לעשות את הכי טוב שיכול?

אלון אולמן אומר משהו בסגנון של: כעס זה כמו לשתות כוס עם רעל ולצפות שמישהו אחר יפגע. אני כנראה שתיתי חבית שלמה..

אבא שלי בכלל כבר לא זוכר את הדברים האלו. כשביקרתי אותו הוא הציג אותי כאח שלו. זה כל כך עצוב. 

כמה שנים כבר נשארו לו? ובמקום לעשות לו חיים טובים, אני כעסתי על שטויות בגלל האגו שלי, והתרחקתי ממנו. קיבלתי החלטה שמהיום זה משתנה 🙏

תודה רבה לכם שאתם שם.. בבקשה אל תעשו את הטעות שלי..

נחשפתי למאמר שנקרא dust if you must . של rose milligan. לדעתי הוא מאוד רלוונטי וגם לנושא של ניהול זמן.




צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page