נזכרתי בנסיעה המשפחתית הראשונה מחוץ לעיר שהבן הגדול שלי נהג בה.
ידעתי והייתי בטוח, שהוא נוהג בצורה מצוינת ואחראי מאוד.
אבל עדיין הייתי כל כך דרוך ובלחץ.
זה היה לי פתאום כל כך מוזר.
לשחרר, לתת לו את השליטה ולסמוך עליו.
הסתכלתי עליו מהצד והייתי פשוט גאה.
פשוט תחושה אדירה..
댓글