פתאום, משום מקום, זה קרה.
בדרך לעבודה, בנסיעה, שמעתי ברכב שירים ביוטיוב.
התנגן השיר הזה:
שיר פופ נוסטלגי, להקה שנקראת bros.
אבל, אז, ברגע הזה, ניר הילד חזר אלי.
ניר – הילד שאהב את סוג השירים האלה בדיוק.
הילד שרקד במסיבות את סוגי הריקוד האלו.
הילד שרצה ללמוד לנגן תופים וגיטרה.
הילד שרצה להשיג הישג ספורטיבי.
הילד שחלם לעשות משהו מיוחד ולהיות מישהו מפורסם…
היה לי חיבור חזק לעצמי והייתי חייב לעצור בצד.
מצד אחד הרגשתי תחושת החמצה, לאן ניר הילד נעלם לשנים כל כך ארוכות.
איך נתתי לזה לקרות?
אבל אז תחושת שמחה ואופטימיות מטורפת השתלטה עלי.
ניר הילד כאן!!
הוא בא אלי.
ועכשיו, ביחד איתו, אעשה את כל מה ששמתי בחניה שנים ארוכות, את מה שאני באמת אוהב ורוצה.
ולא אפספס לרגע את החיים!!
בתהליך שלי נחשפתי לסרטון – אף פעם אל תוותר – מותגי העל ברגעים של הצלחה לכישלון.
הם לא ויתרו והצליחו, אז גם אני יכול..
Comments