אמרו לי שלאמץ כלב נותן ערכים מוספים אדירים.
עם כל הקשיים הנילווים, ללגדל גורה בת שלושה חודשים, עד עכשיו באמת היה לי קשה לראות.
וממש לא הבנתי עד כמה זה נכון..🤔
עד שהתחלתי לעשות טיולים קטנים ברגל, עם הכלבה, בהרחבה בקיבוץ יחיעם שאני גר בו.
אחד מהערכים המוספים הוא שאני פשוט הרבה יותר זמן בחוץ, בגינה, וגם בשכונת ההרחבה.
משהו בעבודה ובבילוי בגינה, ממש עושה לי טוב..👍
השני, ואחד העיקריים, הוא, שאני הרבה יותר זמן עם הבת הקטנה שלי, שמצטרפת אלי לטיולים הללו.
השלישי, וזה פשוט מדהים, איך אני לומד להעריך מחדש, את המקום שאני גר בו, ועד היום פשוט לקחתי אותו כמובן מאליו.
פתאום אני רואה כמה הוא יפה ופסטורלי.
אני ממש מכיר אותו מחדש.
הנה כמה תמונות של הרגעים והדברים הקטנים הללו.
אני ממש מוקיר אותם ומודה עליהם 🙏
מבט למבצר:
מבט לשקיעה בים:
ברוך התרנגול:
החורשה שצמודה לקיבוץ:
ג’סי הכלבה ושלג החתולה:
יש גם שבלול:
ויש גם פרות:
הגינה:
טליה וג’סי:
שני צבים:
Comments