“אם אתה לא אוהב את עצמך, למה שאחרים יאהבו אותך” – אלון אולמן
הבנתי, בתהליך קוד המנצח שעברתי, שעד שאני לא אוהב את עצמי, לא אוכל באמת לאהוב אנשים אחרים. אני לא צריך לחשוב מה אחרים חושבים עלי, והאם הם מקבלים אותי כמו שאני..
חשוב שאני אוהב את עצמי ואקבל את עצמי בלי אישור מהסביבה.
כל השינוי שאני עובר, בעצם מתחיל מעבודה פנימית שלי ומקרין החוצה.
גיליתי שבפועל, אני יכול לעשות הרבה יותר, ממה שאני חושב שאני יכול.
אני בעצם לא ממצה את הפוטנציאל שלי (שזה סך התוצאות שניתן להשיג מהכישורים שלי). יש לי פוטנציאל אינסופי של גדילה!! ואם אני אאמין שאני יכול לעשות יותר, אז התשוקה שלי תגדל.
אבל קודם אני צריך להגדיל ולחדש את הדימוי העצמי שלי .
מצד שני, עד עכשיו היתה לי הערכת חסר גדולה. הצבתי מטרות נמוכות בגלל החשש להיכשל. הערכתי את הביצוע האפשרי מבחינתי, הרבה פחות ממה שאפשרי באמת. הצבת מטרות נמוכות והצלחה בהן, זה לא טוב.. ובד”כ הפער בין הערכה הראשונית שלי לתוצאה האמיתית שלי בסוף היה גדול.
הבנתי שאני סוחב דימוי עצמי שנוצר מדברים שקרו בילדותי, מדברים שאני לא בחרתי בהם כילד. כל התמונות, המחשבות, הרגשות והסיפורים הפנימיים שאני מחזיק ביחס לעצמי, בעצם, נוצרו עבורי. אבל אני יכול לשנות ולא להיות קורבן.. אני בעצם רואה את עצמי דרך עיוות של מישהו אחר. דרך איך אחרים רואים אותי. שאני בעצם חושב על מה שאחרים חושבים עלי.
אם יהיה לי דימוי עצמי גבוה, ואגיע לתוצאה לא טובה אז אלמד מזה. ולהיפך, אם יהיה לי דימוי עצמי נמוך זה רק יעמיק אצלי.
שינוי בדימוי העצמי שלי ישפיע מיידית על התוצאות שלי.
מי שרוצה תוצאות צריך לעבוד על הדימוי העצמי שלו.
נדרש להתמודד עם הפחד, אפשר לנהל אותו או לתת לו לנהל אותנו. אותו דבר עם הדימוי העצמי.
עד שלא אשנה את הדימוי העצמי שלי בכל תחום, זה לא יעבוד..
להלן תובנות שקיבלתי ממספר סרטונים: מסרטון קרקס הפרעושים:
אנחנו בעצם מקובעים לפי תקרות זכוכית. צריך לחשוב היכן יש לנו תקרות זכוכית, והיכן אנו עושים תקרות כאלו לילדינו. (מה בעצם הם יכולים להיות ומה לא)
נזכרתי שאמרו לי לא מעט פעמים שאני לא טוב בכל מיני דברים.
מסרטון צלקות זהב מצופות: https://www.youtube.com/watch?v=wG2MUeVixao
הבנתי שכל דבר שאני חושב שאני לא.., בעצם נובע מצלקת פנימית.
תובנות נוספות: יש שתי דרכים לשינוי הדימוי העצמי: 1. תוצאות (משפיעות מאוד). 2. שליטה על המחשבות.
משפט חזק: “Your results will never exceed yourself”
למדתי שהדימוי העצמי שלי נבנה כך:
1) הנחת הנחות על מה שאחרים חושבים עלי.
2) מציאת “הוכחות” בחיים שלי שההנחות האלו נכונות.
3) הצדקת ההנחות האלו.
4) אימוץ ההנחות האלו בנוגע אלי.
5) התנהגות על פי ההנחות האלו.
6) אני הופך להיות מה שאני חושב שאחרים חושבים שאני.
7) הדימוי עצמי שלי מתקבע.
שבעצם יש לי מנגנון לכישלון אוטומטי: מרעיון – דרך השופט פנימי – לחוסר פריצת דפוס.
אם אני רוצה לייצר לעצמי דימוי עצמי טוב, אני צריך לעבור שינוי ב 3 שלבים:
1) רצונות (דימוי עצמי גדול יותר).
2) תוכנית עבודה (יש שתי שאלות חשובות: האם אני יכול? האם אני מוכן לשלם את המחיר?)
3) ביצוע הפעולות.
מנגנון ההגעה ליעדים (טייס אוטומטי), תוך כדי תיקונים, החזק ביותר הוא בראש שלי. וזה בעצם מנגנון הדימוי העצמי.
אבל יש צורך שיהיו לי מטרות ויעדים ברורים. אני צריך לדעת לאן אני רוצה להגיע.
ותהליך היצירה, הוא יחסית לא מורכב, ובכל תחום: שלוש שאלות:
1) איכן אני נמצא עכשיו?
2) איכן אני רוצה להיות? (הכי חשובה).
3) איך אני סוגר את הפער?
בכל יום כדאי שאחשוב על המטרות והיעדים שלי.
Comments