לבן שלי היתה גומיה שליוותה והזכירה לו תובנות מתהליך ההתפתחות האישית שלו. הגומיה היתה אצלו על היד כ 3 שנים. יום אחד הוא שלח לי תמונה שהגומיה נקרעה. הרגשתי את החיבור שלו אליה כמו החיבור שלי לגומיה שלי . כתבתי לו שהגיע הזמן שהיא תיקרע אחרי 3 שנים🤓. אבל שלא ידאג, כי אני אביא לך עוד אחת במקומה. וגם שבלי קשר, התהליך והתכנים, כבר מוטמעים עמוק בתוכו ושאני אוהב אותו ❤️ זה מדהים לדעתי, איך לגומיה שהיא בעצם רק כלי, כל כך פשוט, כמו הרבה כלים אחרים, יש יכולת להזכיר ברגע האמת את הערכים האמונות הרצויים ודברים חשובים 🤔.
留言