נזכרתי בברכה שהבן הגדול שלי בירך את הבן האמצעי בבר מצווה שלו.
זה היה בזמן הקורונה.
עשינו מסיבה מצומצמת לפי ההנחיות.
הבן הגדול עבר סדנה של הקוד המנצח - אלון אולמן.
הברכה הייתה הצצה, מבחינתי, לעד כמה התודעה שלו גדלה.
ממש שמחתי לראות עד כמה התכנים של עולם ההתפתחות האישית חזקים אצלו.
פשוט היתה לי צמרמורת מהקשבה ומקריאת הברכה שהוא כתב.
פשוט וואוו..גאווה.
חשבתי לעצמי, שבאמת הצלחתי להנחיל לו את הערכים והסטנדרטים שקיוויתי שהוא ירכוש.
לדעתי זה ממש לא מובן מאליו, שאח יכתוב לאחיו כזו ברכה.
אני רק מאחל לו שימשיך ככה, לחשוב, לכתוב, להבין את העולם ולאהוב את האח והאחות שלו.
ואני חושב שגם אני יכול להיות גאה בעצמי.
הנה חלק מהברכה, כל כך הרבה תובנות במשפט אחד:
Comments