סיקרן אותי, אז בדקתי..
מסתבר שבשנה האחרונה, במצטבר:
שחיתי – 171 ק”מ🏊(יותר מ 3 פעמים היקף חופי הכנרת,–2 שהוא 55 ק”מ)
רצתי – 401 ק”מ🏃(כמעט פעם אחת המרחק מהחרמון לאילת, שהוא 508 ק”מ)
רכבתי – 1,322 ק”מ🚴 (כמעט 3 פעמים המרחק מהחרמון לאילת)
זה פשוט הדהים אותי.🤯
לא ראיתי את זה ככה אף פעם..
בחיים, לא חשבתי שאשחה, ארוץ וארכב מרחקים כאלו..(גם אם זה מצטבר)
אני, שהייתי בטטת כורסא, במשקל 95 ק”מ, ולא עשיתי אף סוג של ספורט..
בדיעבד, זה היה קשה, אבל נהניתי מכך.
אז עכשיו, כנראה שאני יכול להגיד לעצמי, שאני גם תריאטלת. 👍
זה בדיוק כמו המשפט הכל כך נכון, שיותר חשובה הדרך ומה שאתה נהיה בה, מאשר השגת המטרה עצמה🤔
עדיין, יש לי הרבה מאוד קשיים, אתגרים, אי וודאות ושאלות.
זה כנראה חלק מהתהליך ועם כל הקושי, אני צריך לדעת לקבל גם אותם בהשלמה ואולי אפילו באהבה.❤️
אחד הדברים שאני שמח עליו מהתהליך שלי הוא הגדילה הפנימית שמאפשרת לי לזקוף ראש מול קושי ואתגר.
נחשפתי לסרטון הזה:
התובנות שלי ממנו:
לא משנה כמה קשה וכמה הסחות דעת מסביב, התמקדו בעצמכם וייעודכם.
לעשות קפיצת אמונה.
אם אנו מתמקדים במטרות שלנו וננקוט פעולה להשגתם, נוכל לחיות עד תום.
להבין שהפחד באמת מרחיק אותנו מלהצליח.
ככל שאתה לוקח יותר סיכונים מקבלים יותר סיכויים.
אם תנסה, יש לך יותר סיכויים להצליח ..
זה פשוט שינה את כל תפיסת החיים שלי וגרם לי לרצות ללכת על כל מה ששמתי את דעתי אליו.
כאשר אתה מתמקד בעצמך ההשפעה שלך תהיה הרבה יותר גדולה בחייהם של אחרים.
השיחות הפנימיות הן מה שבהרבה מקרים גורם לא לעשות כלום בסוף.
